מדריך הסטודנט למצרית תיכונהThe Hebrew Speaking Student's Guide to Middle Egyptian

פתח דבר

אתר זה צמח מתוך הוראת המצרית התיכונה לסטודנטים דוברי עברית.

הסטודנט העברי ניגש למצרית התיכונה עם יתרון מדומה. הכתב חסר תנועות, השורש נושא את המשמעות, הכינויים נצמדים כסיומות, יש סמיכות ויש ניסבה — והדמיון הזה מפתה להניח שהמצרית מתנהגת כמו העברית. היא אינה. המצרית שייכת למשפחה האפרו־אסיאתית אך אינה שפה שמית, ואין לה קרוב משפחה של ממש; דווקא המקומות שבהם היא נראית מוכרת הם המקומות שבהם הטעות מתרחשת. הסטטיב, למשל, קרוב מבחינה היסטורית לצורות המקבילות בשפות האפרו־אסיאתיות, אך תפקידו ותחבירו שונים מהן; צורות ה‑sḏm=f אינן בניינים, והחלוקה ביניהן אינה חלוקה לזמנים במובן המוכר.

שלושה קשיים חוזרים ועולים. הראשון הוא הכתב עצמו. סימן אחד עשוי לשמש כפונוגרמה, כלוגוגרמה או כמגדיר, ותפקידו נקבע לפי ההקשר בלבד; הסימנים מסודרים בקבוצות מרובעות ולא בשורת אותיות; אין רווח בין מילים ואין פיסוק. לפני שאפשר לנתח משפט צריך להכריע מה בדיוק כתוב בו.

השני הוא היחס בין הפסוקיות. בעברית כמעט כל יחס תחבירי מסומן במילת קישור — ש־, כי, אם, כאשר. במצרית התיכונה רוב היחסים אינם מסומנים כלל: הם עולים מצורת הפועל, ממילת יחס, או מסדר הפסוקיות בלבד. הסטודנט מחפש את מילת הקישור, אינו מוצא אותה, ומסיק שהמשפט שבור.

השלישי הוא המילון. המילונים ערוכים לפי סדר התעתיק, אך כדי לתעתק מילה צריך כבר לדעת לקרוא אותה — והגלוסות כתובות אנגלית, כך שהסטודנט נדרש להחזיק שלוש שפות בבת אחת.

הוא אינו דקדוק ואינו מילון. הדקדוקים של החוקרים הגדולים, ביניהם גרדינר והוך, והמילון של פולקנר נותרים הכלים הבסיסיים, ואתר זה אינו בא במקומם. הוא נכתב כדי לעמוד לצידם — להציג את המונחים ואת המבנים בעברית, בשפה שהלומד חושב בה, ולהעמיד לרשותו אוצר מילים ערוך שאפשר לחזור אליו במהירות תוך כדי קריאת טקסט.

האתר בנוי משלושה חלקים. חלק א מציג את מושגי היסוד של הכתב ההירוגליפי ושל הדקדוק, מסימני הכתב ועד צורות הפועל המורכבות. חלק ב הוא מילון תמטי עברי־אנגלי של אוצר המילים הנפוץ, ערוך לפי שדות משמעות ולא לפי סדר התעתיק. חלק ג כולל רשימות הסימנים הדו־עיצוריים, התלת־עיצוריים והמגדירים השכיחים, וביבליוגרפיה.

החומר נסמך בראש ובראשונה על לימודיי אצל פרופ' דנאל קאהן. הפירושים למילים, למונחים ולמשפטים נשענים על עבודתם של חוקרים לרבות גרדינר, הוך, סלדן, אלן ופולקנר; המקורות מפורטים בביבליוגרפיה.

הערה טכנית אחת: ההירוגליפים מוצגים לאורך האתר משמאל לימין, גם כאשר המקור נכתב בכיוון אחר. לעתים נערכו שינויים בכיתוב לעומת הכיתוב המקורי, כדי להקל על הלימוד ולהבהיר את הנושא הנלמד.

ד"ר אוהד מגורי

אוניברסיטת חיפה, 2026